TomerSimon בתאריך אוקטובר - 24 - 2011
("נחש צפע" שימש כאות האזעקה ששודר באמצעי התקשורת בזמן מלחמת המפרץ הראשונה)

אלוף (מיל') זאב ליבנה- מייסד ואלוף פיקוד העורף הראשון. מילא מספר תפקידים בכירים נוספים כמפקד חילות השדה (מפח"ש), מזכיר צבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארה"ב. לפני כעשור סיים את שירותו בצה" ל ופנה לעסקים פרטיים.

את הגעתו לפיקוד העורף (פקע"ר) הוא מתאר כ"תקלה" או צירוף מקרים. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (1991) שימש זאב ליבנה כעוזר ראש אג"מ (כיום מכונה התפקיד ראש אגף מבצעים). סגן הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, מינה אותו לרכז עבודת המטה בתחום הגנת העורף לאור איום הטילים מעירק. עבודת המטה בוצעה במהלך המלחמה, ועם סיומה החליטו שר הביטחון, משה ארנס, והרמטכ"ל החדש, אהוד ברק, לפנות לליבנה ולהטיל עליו את הקמת פיקוד העורף.

במלחמת המפרץ הראשונה התברר כי העורף הישראלי ערוך ומוכן למלחמה בנוסח מלחמת העולם השנייהליבנה מספר כי במלחמת המפרץ הראשונה התברר כי העורף הישראלי ערוך ומוכן למלחמה בנוסח מלחמת העולם השנייה. כלומר, גלי מטוסים המגיעים על מנת לתקוף ולהפציץ את הערים, בדומה להפצצות הגרמנים על לונדון (מלחמת הבליץ). בהתקפה מסוג זה קיימת התרעה של כ-20 דקות בהן ניתן להפעיל צופרים ואזעקות ולאפשר לציבור התרעה מספקת לרדת למקלטים ולשהות שם עד תום ההתקפה. העורף הישראלי, והחברה בכללותה, לא הפנים את איום הטילים ולא היה מוכן לו. חשוב לזכור כי האוייב לא צץ ביום אחד עם טילים ואיום חדש, אלא מדובר היה בתהליך ארוך שנים במהלכו בנו האויבים שלנו מערך טילים ורקטות רחב. המדינה, צה"ל והאוכלוסייה "הופתעו" כאשר האיום התממש בזמן המלחמה.

המענה ההגנתי היחיד שהיה זמין לאוכלוסיה היה המקלטים הציבוריים, אולם מרגע שיגור הטילים ועד לרגע פגיעתם ישנן כ-4-5 דקות בלבד. זמן קצר מדי שאינו מאפשר להגיע אליהם. לפיכך חשוב היה  ליצור מענה מיגוני לאוכלוסיה, וכך נוצר החדר האטום – מקום שבו המשפחה תתרכז ויהיה זמין ומוגן באופן יחסי. האיום העיקרי איננו עוד מטוסים, אלא מטחי רקטות וטילים עם התרעה של דקות בודדות, ולפיכך המיגון צריך להיות זמין למשפחה. מטרה נוספת אותה שירת החדר האטום היא הימנעות מיצירת התקהלות ציבורית במקומות לצורך מיגון (דוגמת המקלטים הציבוריים), אשר יוצרת בעקיפין מטרות פוטנציאליות לאוייב (מטרות מקובצות).

במהלך המלחמה השתנתה תפישת המיגון של העורף, ובעקבותיה חלו שינויים בתקנות המיקלוט  אשר הוחלפו במרחבים המוגנים – מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) ומרחב מוגן קומתי (ממ"ק).

היום לכשליש מהאוכלוסייה בישראל ישנו מיגון מתאים למלחמה ולרעידת אדמהדרך התפישה החדשה והפיתרון של הממ"דים והממ"קים הושגה מטרה חשובה נוספת והיא המוכנות לרעידות אדמה. עצם בניית הממ"דים והממ"קים יצרה למעשה חיזוק משמעותי לבניין. ליבנה כאלוף הפיקוד שינה את התקנות, והחל מ-1994, עם כניסתן לתוקף, קיימים בכל בניין שנבנה ממ"דים/ממ"קים. דהיינו, היום לכשליש מהאוכלוסייה בישראל ישנו מיגון מתאים למלחמה ולרעידת אדמה.

ב-1992 הגיע ליבנה למסקנה כי בכל מלחמה עתידית ייהפך העורף הישראלי לחזית מרכזית. כך היה במלחמת לבנון השנייה ואף במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. האוייב איתר את העורף כבטן הרכה של ישראל ומספיק לראות את סוגי הנשק בהם הם מצטיידים בכדי להבין זאת.

בעת הקמת פיקוד העורף עלה צורך לבצע שדרוג של הכוחות בשני מרכיבים, הראשון היה בשרשרת הפיקוד. לנושא זה ניתן מענה ע"י הבאת מח"טים מיחידות השדה שישמשו כמפקדי המחוזות של פקע"ר. על מפקד מחוז הוטלה האחריות לטפל באסונות המוניים, פגיעות של נשק כימי ואתגרים רבים נוספים, ובהתאם לכך משרה כזו צריכה להיות מאויישת  על ידי אנשים בעלי יכולת תפקוד מוכחת במצבי קיצון. כלל מחוזות הפיקוד אויישו על ידי מח"טים לשעבר, ואלה מינו את אנשיהם למילוי תפקידים חשובים נוספים בשרשרת הפיקוד (סמח"ט, קמב"ץ וכו') – טיוב רמת המפקדים והמטה. המרכיב השני היה עמוק יותר – עד מלחמת המפרץ מערך העורף שכונה הג"א (התגוננות אזרחית) היה תוצאתי, כלומר כל חייל מילואים ששירת ביחידה קרבית והגיע לגיל 50 הועבר להג"א. סה"כ היו רשומים במערך הג"א כ-90,000 חיילים. בנושא כמות כ"א ואיכותו בוצעה עבודת ניתוח מערכתית מקיפה שהמסקנה בעקבותיה היתה שאין צורך ביותר מ-45,000 חיילים. במקביל, בוצעו באותה תקופה צמצומים במערכי הנ"מ והארטילריה בצה"ל אשר ביטלו מספר גדודים. ליבנה ניצל את  ההזדמנות, שם ידו על אותם גדודים והמירם לגדודי אבטחה וחילוץ בפקע"ר. כתוצאה ממהלכים אלה חל שיפור משמעותי  באיכות הסד"כ (סדר הכוחות) של פיקוד העורף. אחת המטרות של הקמת פקע"ר היתה הצגת עורף משודרג מבחינה איכותית ובעל חשיבות רבה יותר.

בנוגע לשם הפיקוד, אומר ליבנה כי היה חשוב מאוד לשנות את השם הג"א, שהפך לבדיחה וללעג. השם "פיקוד העורף" מורכב משני נדבכים – הוא מבטא את המבנה הצבאי בעל שרשרת פיקוד ופיקוד מרחבי/טריטוריאלי, ובנוסף, עורף המבטא את החזית האזרחית. שילוב של צבא ואוכלוסייה.

עורף ישראלי חזק מקנה ביטחון גם לחיילי המילואים בגיוסם, כאשר הם יודעים ומודעים לכך כי קיים גוף אחראי ומקצועי המסוגל לטפל ולדאוג למשפחותיהםליבנה מוסיף ומציין כי עורף ישראלי חזק מקנה ביטחון גם לחיילי המילואים בגיוסם, כאשר הם יודעים ומודעים לכך כי קיים גוף אחראי ומקצועי המסוגל לטפל ולדאוג למשפחותיהם. זהו נדבך חשוב בחוסן הלאומי של ישראל.

בתחילת הדרך, עם גיבוש ההחלטה להקמת הפיקוד, התנגד הצבא כגוף גדול בעל שמרנות מסוימת ופחד מובן משינויים, למהלך. היום, לא ניתן לדמיין את צה"ל ללא פקע"ר. כאלוף הפיקוד זכה ליבנה לשיתוף פעולה מלא מצד הממשלה ואלופי המטכ"ל. בנוסף, עד למלחמת המפרץ זכו העורף והג"א לעדיפות נמוכה מאוד מבחינה תקציבית ומבחינת תשומת לב, ולאחריה חל שינוי בסדרי העדיפויות ונושא העורף עלה לראש סדר העדיפויות של כולם.

נקודה נוספת שמציין ליבנה היא שלפיקוד העורף מטרה נוספת, והיא שחרור אלופי הפיקודים הקדמיים מעיסוק בעורף, במטרה לאפשר להם הזדמנות אמיתית וריכוז מלא בהבסת האוייב בחזית. אלוף פיקוד צפון הנלחם בשתי חזיתות מול סוריה ולבנון עם כמות כוחות אדירה בשטח, ובמקביל מקבל ידיעה על פגיעה בבניין  בעיר מסוימת ועל כמות פצועים גדולה- כיצד ניתן לצפות ממנו להסיט את כוחות הלוגיסטיקה והרפואה שלו לטיפול באזרחים בזמן שעליו לנצח את האויב בחזית? כיום ישנו אלוף פיקוד בעל מטה שלם שכל מטרתו היא טיפול בנושאי העורף.

כמות ערכות המגן כיום מספיקה לכ-60% מהאוכלוסיה בלבדבעוד מספר חודשים יחגוג פיקוד העורף 20 שנה להקמתו. במבט לאחור מתאר ליבנה כי אלופי הפיקוד שמונו אחריו המשיכו את העשייה ואת מיצובו של פקע"ר, אך מציין גם שהיו עליות ומורדות, היו אלופים שהמשיכו וחיזקו את הפיקוד והיו  ש"נרדמו" בקדנציה שלהם, לדבריו. ליבנה מסכם ואומר  כי הפיקוד הוקם בצורה נכונה ועם בסיס איתן, אולם מה שקרה ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה) והעובדה שפיקוד העורף לא הופעל ולא גוייס, היתה תקלה בכל הרמות, מלמעלה עד למטה. במבצע עופרת יצוקה, מוסיף ליבנה, בוצעה הפקת לקחים טובה, ופקע"ר עבד יפה מאוד, במודל ובצורה נכונה. כיום ניתן לסמוך על הפיקוד שיפעל נכון.

ליבנה מספק דוגמא לאחד השינויים שחלו במהלך השנים בפיקוד – נושא ניהול התקציב. בתחילת הדרך היה תקציב המיגון (ערכות המגן) בפיקוד תחת אחריותו וניהולו של האלוף. הממשלה דאז אישרה תקציב חמש שנתי של 500 מיליון ₪ במטרה לספק ערכת מגן לכל אזרח. כיום התקציב לא קיים יותר בפקע"ר, אלא נמצא במשרד הביטחון. נושא ערכות המגן קרוב לליבו של ליבנה, שטוען כי כמות ערכות המגן כיום מספיקה לכ-60% מהאוכלוסיה בלבד, דהיינו אין כמות מספקת לכלל האזרחים. שאלה חשובה שמעלה ליבנה הינה "איך ניתן לקבוע מי מהאזרחים יקבל ערכה ומי לא? ישראל מכוסה כולה בקשת טילים ורקטות. כיצד ניתן לקבוע לאן האוייב ירה את הטילים שלו ובהתאם לכך לקבוע מי מהאנשים ייפגעו ומי לא? ערכת מגן צריכה להיות נחלתו של כל אזרח".

היום מקדם ליבנה את הנושא אצל השר מתן וילנאי, ומסרב לעלות על הדעת את רמת ההיסטריה שתשרור בישראל ברגע שתתקיים סכנה של ירי טילים כימיים ול-40% מהאוכלוסייה לא תהיינה ערכות מגן.

לאחרונה מונה ליבנה לעמוד בראש ועדה לגיבוש ההמלצות באשר למבנה, המיקום והסמכויות של המשרד להגנת העורף בראשותו של השר מתן וילנאי. יתרון בולט אחד בהקמת המשרד הינו המסר של הדגשת חשיבות העורף- זוהי פעם ראשונה מאז הקמת המדינה שמונה שר במשרה מלאה שתפקידו לעסוק בהגנת העורף. מדובר בשדרוג המצב הקודם ובדומה למודל הצה"לי. מלחמה עתידית תהיה מורכבת ומסובכת, וראוי ששר הביטחון ינוטרל מהצורך לטפל בעורף ויהיה פנוי לטפל בחזיתות השונות (איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס). שר הביטחון היה מוגדר כיו"ר מטה מל"ח (משק לשעת חירום), תפקיד הדורש ממנו לדאוג שיהיה מספיק דלק וקמח למדינה. כמובן שנושאים אלה אינם מסייעים לו לנהל את המלחמה בחזית. שר הביטחון צריך לנהל ולרכז את כל משאביו  בלנצח את האוייב. הקמת המשרד להגנת העורף מאפשרת לו להשיג זאת.

שני גופים נוספים שצריך להכיר הם רח"ל (רשות חירום לאומית) ומל"ח (משק לשעת חירום). בדצמבר 2007 הוקמה במשרד הביטחון רשות חירום לאומית (רח"ל), עפ"י החלטת ממשלה, שאמורה לשמש כגורם מתכלל של כלל הארגונים בטיפול בכל מצב חירום בעורף. משק לשעת חירום (מל"ח) הוקם אף הוא עפ"י החלטת ממשלה כגוף בין-משרדי השייך למשרד הביטחון והפועל בשעת חירום ע"מ להבטיח שהשירותים החיוניים ימשיכו להתקיים (לאזרחים ולצבא). עם הקמת המשרד החדש טוען ליבנה כי אין עוד צורך בשני מטות נפרדים, ולמעשה המשרד להגנת העורף מושתת על רח"ל ואחראי גם על מל"ח. השר להגנת העורף מתפקד כראש רח"ל – אין טעם בהקמת משרד שיהיה אחראי על רשות אחת.

המלצות הועדה שריכז ליבנה הוצגו לשר הביטחון ולשר להגנת העורף ואושרו על ידם. כמו כן, הוצגו ההמלצות לתת-ועדה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אשר אימצה אותן אף היא. ההמלצות נמצאות כעת בשלב המימוש.

הנחת היסוד היתה שיש צורך למנות שר להגנת העורף, אך שהמשרד בראשו יעמוד יישאר בתוך משרד הביטחון, ובאמצעות כך למזער את הזעזועים וההוצאות, אך יחד עם זאת להוביל לשדרוג הטיפול בעורף לרמת שר בממשלה. מתן וילנאי, כסגן שר הביטחון לשעבר, יישאר בלשכתו, ועיקר כוח האדם של המשרד החדש יגיע מרח"ל. בנוסף, הימנעות מהקמת משרד נפרד ועצמאי, עם כל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך, תחסוך כסף והוצאות רבות למשלם המיסים ולממשלה.

אחד מהרעיונות בהשארת המשרד להגנת העורף בתוך משרד הביטחון ועל בסיס רח"ל, הוא כי ייתכן שבעוד מספר שנים תחליט הממשלה משיקולים שונים לפרק את המשרד. כך ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו בקלות יחסית. המשרד להגנת העורף נשען על גופי משרד הביטחון, ובעיקר אגף התקציבים והרכש והייעוץ המשפטי.

תמ"א 38 היא פיתרון טוב לכל סוגי האסונות בישראל, בין אם מדובר במלחמה ובין אם מדובר ברעידת אדמהבנושא תקציב הביטחון הצליח ליבנה לחולל שינוי עם קבלת המלצותיו. תקציב הביטחון מורכב משני חלקים – תקציב 15 שהינו תקציב בטחוני/צבאי, ותקציב 16 שהינו למטרות התגוננות אזרחית. בהקמת משרד ממשלתי חשוב כי בנוסף לאחריות תבוא גם הסמכות, ובהסכמתו ואישורו של שר הביטחון, הועבר תקציב 16 לאחריותו ולניהולו המלא של השר להגנת העורף. מדובר בתקציב של כ-300 מיליון ₪ בשנה.

שני היעדים הראשונים של המשרד אותם דוחף ליבנה הם השלמת ערכות מגן לכלל האוכלוסייה האזרחית בישראל וקידום תמ"א 38, שלה הפוטנציאל להגדיל את היקף המיקלוט במהירות ובהיקפים גדולים. בנוגע לתמ"א 38 טוען ליבנה כי צורת ההתנהלות היום היא איטית מידי, שחסר תימרוץ לקבלנים, וכי התוכנית סובלת מיתר  בירוקרטיה. תמ"א 38 היא פיתרון טוב לכל סוגי האסונות בישראל, בין אם מדובר במלחמה ובין אם מדובר ברעידת אדמה. צריך לזכור כי תוכנית זו עוסקת רק בחיזוק בניינים פרטיים, וכי בנייני ממשלה ומוסדות ציבור, כמו בתי ספר ומתנ"סים, אינם נכללים בה.

ליבנה מפציר ואומר שעד שלא תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל עם אלפי בתים קרוסים ונפגעים, דבר לא ישתנה. רעידת אדמה חזקה היא רק עניין של זמן.

בהתייחס לנושא הרשויות המקומיות, טוען ליבנה כי יש לראות בהן את לבנת היסוד של העורף. המענה הראשוני שיינתן יהיה בתחום הרשות ובעזרת משאביה, וזאת עד להגעת כוחות פיקוד העורף. לכן חיוני שהרשויות המקומיות תהיינה ערוכות.

ב-2009 ביצע ליבנה סקר העוסק במוכנות ובהיערכות הרשויות המקומיות מקו עכו וצפונה. מהסקר עלה כי ישנן רשויות שמוכנות וערוכות למופת, כמו המועצה האיזורית גליל עליון ועיריית כרמיאל, אך ישנן גם רשויות שאינן ערוכות כלל.

אחד הדברים העיקריים שעל המשרד להגנת העורף ופיקוד העורף לשפר הינו המוכנות ברמת הרשות המקומית. המענה הראשוני לאירוע חירום ואסון הוא הקריטי ביותר- מדובר בהבדל של חיים ומוות אם מגיעים לפצוע לאחר שעה או לאחר שלוש-ארבע שעות.

המשרד להגנת העורף - פעם ראשונה מאז הקמת המדינה שמונה שר במשרה מלאה שתפקידו לעסוק בהגנת העורףבישראל הרשויות המקומיות הן תחת סמכותו ואחריותו של משרד הפנים ושר הפנים, ולאלוף פיקוד העורף השפעה מוגבלת בלבד על ההחלטות המתקבלות בהן. מקרה זה הוא דוגמא נוספת לחשיבות הקמת המשרד להגנת העורף. שר במשרה מלאה יכול להשפיע ולשנות דברים דרך הקבינט או דרך הממשלה.

פיקוד העורף מינה קציני קישור לרשויות המקומיות אשר בשעת חירום יתייצב לצד ראש הרשות, יסייע וייעץ לו בכל הקשור לעורף, ואף יהווה מקור דיווח למחוז ולפיקוד לגבי תמונת המצב ברשות ולגבי המשאבים הנדרשים.

יש צורך בקשר הדוק בין האוכלוסיה לרשות המקומית ולפיקוד העורף. על כל רשות להיות מאורגנת עם חמ"ל/משל"ט (מרכז שליטה), חלוקה לרבעים עם מנהלים מוגדרים ואפשרויות תקשורת- תגובה מהירה לכל אירוע שיתרחש בתחום אחריותה.

לפני כשנה מונה ליבנה לכהן כנשיא עמותת העורף, כאשר היעד העיקרי שלה הינו הקמת בית העורף. בית זה יהווה בראש ובראשונה מוזיאון לשימור מורשת העורף, וכן מרכז הדרכה לתלמידים ולאזרחים בנושאי ההתגוננות והעורף. בית העורף ייבנה בתחנת משטרת אבו-גוש, אשר שימש כמטה חטיבת הראל של הפלמ"ח, ותאריך היעד לפתיחתו צפוי להיות בסוף 2013.

קטגוריות: כללי

2 תגובות

  1. מאת חפר:

    כדאי לברר עם מר ליבנה האם הוא בדק גם רשויות ערביות או רק יהודיות!
    עם כל הכבוד לתמ"א 38 היא עוזרת בעיקר לאלה במרכז. לישובים אשר נמצאים בבקעת הירדן תמ"א 38 לא נוגעת אליהם ורוב הבתים שנבנו שם לא יחזיקו מעמד ברעידת אדמה חזקה.
    נקודה אשר מוזכרת וכואבת לכולנו היא שבתי הספר והגנים אינם בתוכנית הממשלה, ובמידה ואירוע רעידת אדמה יקרה בבוקר בשעות שהילדים בבתי הספר- בוא נקווה כי הם יהיו בהפסקה.

    תודה
    חפר

    • מאת asonot:

      תמ"א 38 הינה תוכנית מורכבת אך מקיפה מאוד ומאפשרת ביצוע חיזוק משמעותי למבנה מפני רעידות אדמה. תוכנית החיזוק בנוייה ותלוייה במשתנים רבים וביניהם מיקום הבניין בארץ, סוגי החומרים ממנו הוא בנוי וכן סוג הקרקע עליו הוא בנוי.
      אמנם תושבי הבקעה גרים "על השבר" אבל זה לא נכון שהתוכנית לא נוגעת להם. כל חיזוק שיבוצע לבניין ישפר את סיכויי ההישרדות שלו ושל דייריו בזמן רעידת אדמה.
      בנוגע לבתי הספר, חשוב שהתלמידים יתורגלו בדרכי התנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה. תרגול של מספר כללי התנהגות פשוטים יכול להציל חיים.

השאר תגובה